הגישה שלנו: חינוך בטבע
חינוך יער, עבודה טיפולית רציפה ומבט מכבד על אוטיזם — כך נראית מסגרת שמותאמת לילד, ולא להפך.
כל אחד וייחודיותו, כל אחד וצרכיו
הילדים במסגרת הם אוטיסטים בעלי צורכי תמיכה גבוהים, הזקוקים להשגחה ולתמיכה במכלול היבטי החיים: תקשורת, ויסות חושי, ויסות רגשי, קשב וריכוז, ומיומנויות היום־יום.
בין ארבע קירות
עבורם, השהות בכיתה סגורה היא משימה בלתי אפשרית: היא יוצרת חוויות של תסכול, חוסר שייכות וכישלון, פוגעת בחוויית העצמי ומייצרת תפיסת ״ילד רע״, ״ילד כישלון״. במקרים רבים מתפתחות התנהגויות מאתגרות — שבמעגל רע וכואב מעמיקות עוד את התפיסה העצמית הירודה.
ובטבע?
קח את אותם הילדים, ושים אותם בטבע. המשימה: להיות. זה הכול. להיות אתה עצמך — בטיול, בקפיצה בשלוליות, בריצה בגשם או בחוף הים, טובל רגליים במים. הכול משתנה.
הקרקע המיטיבה שעליה הכול צומח
ויסות חושי ורגשי
כאשר הילד בחוץ, הפעילות הגופנית תורמת מאוד לוויסות החושי והרגשי, מפחיתה לחצים נפשיים ותורמת לחוויה רגועה ונינוחה.
קשב, ריכוז וסקרנות
הרוגע והתנועה מגבירים יכולות קשב וריכוז, ומעוררים סקרנות טבעית ללמידה — מתוך עניין אמיתי, לא מתוך כפייה.
עבודה רגשית בזמן אמת
מצבים רגשיים מורכבים — התפרצויות, חרדות, לחץ — זוכים להכלה ולעבודה ספונטנית בתוך הסיטואציה, ולעיבוד פרטני או קבוצתי שמאפשר לילד ללמוד על עצמו, על רגישויותיו ורגשותיו, ולבחון אופני תגובה אלטרנטיביים.
חברות ואחריות אישית
השהות כקבוצה בטבע מזמנת שלל מצבים להתנסות חברתית ולעבודה רציפה על תקשורת מותאמת והבנה חברתית. ההליכה בטבע מחייבת אחריות על ההתנהלות — כר פורה לעבודה על אחריות אישית, שליטה ואיפוק.
כל הזמן לומדים אצלנו
מה עושה קומביין? מה ההבדלים בין עורב למיינה? מה אוכל הצב? למה לא נעים לעידו כשאני מחבק אותו ללא רשות? איך לומר לניר שכרגע טוב לי לבד? ועוד, ועוד, ועוד.
בחגים לומדים על החגים, מקריאים מסיפורי התנ״ך, סופרים ומפחיתים איצטרובלים וכותבים בחול הים. זה לא העיקר — אבל זה קורה, באופן טבעי ונעים, בשיתוף פעולה מלא ומתוך חוויה חיובית.
לשאלות נוספותנשמע כמו המקום הנכון לילד שלכם?
בואו נדבר. נשמח לספר עוד, לענות על שאלות ולתאם ביקור היכרות.
יצירת קשר